תודה

האנשים הקרובים אלי ביותר הם אלו שנבחרו להיות המכאיבים לי ביותר.

האנרגיה שבתוכנו חכמה ומושלמת.

היא מזהה איפה החבלים קשורים בקשרים עבותים...

קשרים ששום רעידת אדמה לא תצליח להתיר...

שום סופת טורנדו לא תצליח להחריב...

ושם היא מרגישה בטוחה.

שם היא פועלת בחופשיות.

מנערת אותי.

מטלטלת אותי.

מזעזעת את עולמי.

 כי את אותם אנשים, היא יודעת... אני לא יכולה "לשלוח לכל הרוחות"... גם אם ברגעים מסויימים, אני ממש רוצה...

אני איתם. קשורה בקשר שאי אפשר להתיר.

הם איתי... אוהבים אותי יותר מכל... ולכן, גם מכאיבים לי יותר מכל... 

סוקרים בתוכי את כל אותן נקודות... 

כפתורים סמויים... שעליהם אפשר ללחוץ. 

לא מוותרים לי לרגע. 

אומרים לי בין השורות, מתחת למילים הגלויות...

 "את... כן את... כל כך מדהימה, כל כך נפלאה, אנחנו רוצים בשבילך את הטוב ביותר... ולכן לא נוותר".

וכך... 

הם... 

אוהביי... צורריי... מלאכיי... 

לא מוותרים.

רגע מלטפים... רגע מכאיבים.

 תודה לכם... שזכיתי לכם בחיי...
ואתם... מה עם הכפתורים שלכם...?