האם מצפים מכם להיות תמיד חכמים, יודעים, רהוטים...?
האם מעייף אתכם שתמיד אתם צריכים לדעת הכל?
כתבתי על זה קצת לאחרונה... אבל לא יודעת עד כמה הייתי ברורה :)
הרבה פעמים כשאני כותבת על התמקדות, אני מתייחסת להקשבה לגוף, לתחושות, למידע שהוא מאפשר לנו.
אבל יש נקודה מאוד חשובה שלא התייחסתי אליה מספיק עד עכשיו, ויכול להיות שלא במקרה...
זהו אולי החלק המאתגר ביותר בהתמקדות...
החלק שאליו אנחנו צריכים להתרגל, או אולי בעצם לאפשר לעצמנו לעשות אותו...
ולמה החלק הזה מאתגר?
התשובה היא, שזה ממש לא כי קשה לעשות את זה...
להפך, זה אולי הדבר הטבעי ביותר בעולם, רק ששכחנו איך עושים את זה.
אז מהו אותו דבר שאני מתייחסת אליו?
הדבר הזה הוא שהייה עם תחושות מעורפלות, חלקים מעורפלים בתוכנו, חלקים שאנחנו עדיין לא יודעים להגיד עליהם מילים ברורות, ובטח שלא משפטים הגיוניים וקוהרנטיים.
ופה נמצא האתגר...
אנחנו חיים בעולם שבו מחנכים אותנו, להיות תמיד חכמים, יודעים, רהוטים.
אף פעם לא מעודדים אותנו לגמגם, לא לדעת, להיות מעורפלים.
ואם כבר "איתרע מזלנו", ואנחנו מוצאים את עצמנו במצב כזה...
מגומגם, לא ברור, לא יודע, אז ברור לכולם שצריך לפתור את "הבעיה", וכמה שיותר מהר !!!
בטח ובטח שאף אחד לא יעודד אותנו להגיד משהו כמו: "מעניין מה "הדבר" הזה רוצה להגיד לי, אולי אני אשאר עם זה עוד קצת ואבדוק?"
ולכן...
התמקדות היא דבר שצריך "להתרגל" אליו...
אנחנו לא יודעים "איך" להיות עם מקומות לא ברורים, ולמען האמת אנחנו גם לא ממש רוצים.
יש בנו חלק מאוד מרכזי שהרבה יותר נוח לו להיות במקומות שאותם אנו מכירים.
ואז...
נשאלת השאלה: "אז מה כל כך רע בלרצות לדעת?"
והתשובה היא... ששום דבר לא רע בזה...
להפך, זה נפלא...
רק שצריך לזכור שכל הדברים שאותם אתם כבר יודעים הם אלו שהביאו אתכם למקום שבו אתם כבר נמצאים בחיים היום, אבל הם לא מה שיקדם אתכם קדימה.
הרבה פעמים הידע שלנו "תוקע" אותנו, משאיר אותנו במקום, ולא מאפשר לנו לבחון אפשרויות חדשות, שיקדמו אותנו.
אז למי מאיתנו שמרגיש שהחיים שלו נפלאים בדיוק כמו שהם עכשיו...
והוא ממש לא היה רוצה לשנות בהם ממש שום דבר, כל מה שאני כותבת כאן ממש לא רלוונטי... :)
אבל לאלה מאיתנו, ונדמה לי שיש איזה אחד או שניים כאלה... :)
שמרגישים שיש מקומות שבהם החיים מאתגרים אותם...
ואצל כל אחד מאיתנו המקומות האלו שונים,
אז ההתמקדות היא כלי נפלא, לקבל מידע מהמקום הכי אמין בעולם, הגוף שלכם...
מי יכול להיות יותר אמין ממנו?
לא משנה לאיזה מומחה נלך...
אף אחד לעולם לא ידע טוב יותר למה תהליך החיים שלכם זקוק, מתהליך החיים שלכם בעצמו.
אז למה ללכת למומחים?
למה לחפש את הפתרונות בחוץ... כשאתם יכולים ללכת למקור?
לבדוק בתוככם למה אתם זקוקים?
מה עוד אתם צריכים לדעת כדי להתקדם...
כדי להניע את תהליך החיים שלכם...
כדי לצאת מהמקומות בתוככם שבהם אתם מרגישים תקועים...
כל אחד כמובן יבחר בדרך שמתאימה לו.
אני בחרתי ללמוד לפנות פנימה, ולמצוא את התשובות בתוכי.
אז אם המילים האלה מעירות משהו בתוככם, הדבר הראשון שיש לי להגיד לכם הוא, מזל טוב :)
זה אומר שהגוף שלכם כבר מדבר אליכם...
ואם אתם רוצים לשמוע ממנו עוד...
כתבתי על זה קצת לאחרונה... אבל לא יודעת עד כמה הייתי ברורה :)
הרבה פעמים כשאני כותבת על התמקדות, אני מתייחסת להקשבה לגוף, לתחושות, למידע שהוא מאפשר לנו.
אבל יש נקודה מאוד חשובה שלא התייחסתי אליה מספיק עד עכשיו, ויכול להיות שלא במקרה...
זהו אולי החלק המאתגר ביותר בהתמקדות...
החלק שאליו אנחנו צריכים להתרגל, או אולי בעצם לאפשר לעצמנו לעשות אותו...
ולמה החלק הזה מאתגר?
התשובה היא, שזה ממש לא כי קשה לעשות את זה...
להפך, זה אולי הדבר הטבעי ביותר בעולם, רק ששכחנו איך עושים את זה.
אז מהו אותו דבר שאני מתייחסת אליו?
הדבר הזה הוא שהייה עם תחושות מעורפלות, חלקים מעורפלים בתוכנו, חלקים שאנחנו עדיין לא יודעים להגיד עליהם מילים ברורות, ובטח שלא משפטים הגיוניים וקוהרנטיים.
ופה נמצא האתגר...
אנחנו חיים בעולם שבו מחנכים אותנו, להיות תמיד חכמים, יודעים, רהוטים.
אף פעם לא מעודדים אותנו לגמגם, לא לדעת, להיות מעורפלים.
ואם כבר "איתרע מזלנו", ואנחנו מוצאים את עצמנו במצב כזה...
מגומגם, לא ברור, לא יודע, אז ברור לכולם שצריך לפתור את "הבעיה", וכמה שיותר מהר !!!
בטח ובטח שאף אחד לא יעודד אותנו להגיד משהו כמו: "מעניין מה "הדבר" הזה רוצה להגיד לי, אולי אני אשאר עם זה עוד קצת ואבדוק?"
ולכן...
התמקדות היא דבר שצריך "להתרגל" אליו...
אנחנו לא יודעים "איך" להיות עם מקומות לא ברורים, ולמען האמת אנחנו גם לא ממש רוצים.
יש בנו חלק מאוד מרכזי שהרבה יותר נוח לו להיות במקומות שאותם אנו מכירים.
ואז...
נשאלת השאלה: "אז מה כל כך רע בלרצות לדעת?"
והתשובה היא... ששום דבר לא רע בזה...
להפך, זה נפלא...
רק שצריך לזכור שכל הדברים שאותם אתם כבר יודעים הם אלו שהביאו אתכם למקום שבו אתם כבר נמצאים בחיים היום, אבל הם לא מה שיקדם אתכם קדימה.
הרבה פעמים הידע שלנו "תוקע" אותנו, משאיר אותנו במקום, ולא מאפשר לנו לבחון אפשרויות חדשות, שיקדמו אותנו.
אז למי מאיתנו שמרגיש שהחיים שלו נפלאים בדיוק כמו שהם עכשיו...
והוא ממש לא היה רוצה לשנות בהם ממש שום דבר, כל מה שאני כותבת כאן ממש לא רלוונטי... :)
אבל לאלה מאיתנו, ונדמה לי שיש איזה אחד או שניים כאלה... :)
שמרגישים שיש מקומות שבהם החיים מאתגרים אותם...
ואצל כל אחד מאיתנו המקומות האלו שונים,
אז ההתמקדות היא כלי נפלא, לקבל מידע מהמקום הכי אמין בעולם, הגוף שלכם...
מי יכול להיות יותר אמין ממנו?
לא משנה לאיזה מומחה נלך...
אף אחד לעולם לא ידע טוב יותר למה תהליך החיים שלכם זקוק, מתהליך החיים שלכם בעצמו.
אז למה ללכת למומחים?
למה לחפש את הפתרונות בחוץ... כשאתם יכולים ללכת למקור?
לבדוק בתוככם למה אתם זקוקים?
מה עוד אתם צריכים לדעת כדי להתקדם...
כדי להניע את תהליך החיים שלכם...
כדי לצאת מהמקומות בתוככם שבהם אתם מרגישים תקועים...
כל אחד כמובן יבחר בדרך שמתאימה לו.
אני בחרתי ללמוד לפנות פנימה, ולמצוא את התשובות בתוכי.
אז אם המילים האלה מעירות משהו בתוככם, הדבר הראשון שיש לי להגיד לכם הוא, מזל טוב :)
זה אומר שהגוף שלכם כבר מדבר אליכם...
ואם אתם רוצים לשמוע ממנו עוד...